<h1>ספר תורת האדם להרמב"ן ענין ההתחלה</h1>
<h2>דף יח.</h2>
בפרק כהן גדול מת לו מת לכהן גדול אינו יוצא לאחר המטה אלא הן נכסין והוא נגלה הן נגלין והוא נכסה ויוצא עד פתח העיר דברי ר"מ ר' יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא, וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין זה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם, וכשהוא מתנחם מאחרים כל העם אומרים לו אנו כפרתך והוא אומר להם תתברכו מן השמים, וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מסב על הספסל. (שם י"ט א') ת"ר בראשונה היו אבלים עומדין וכל העם עוברין, היו שתי משפחות בירושלים שמתגרות זו עם זו זאת אומרת אני עוברת תחלה וזאת אומרת אני עוברת תחלה, התקינו שיהו אבלים עוברין וכל העם עומדין, אמר רמי בר חמא החזיר ר' יוסי בצפורי את הדבר ליושנו שיהו אבלים עומדין וכל העם עוברין, ואבלים לשמאל המנחמין עומדין, ואין שורה פחותה מעשרה בני אדם, ואין אבלים מן המנין בין שאבלים עומדים וכל העם עוברים בין שאבלים עוברים וכל העם עומדין.
